עו״ד נועה לוי, פעילה מרכזית ברשימה המשותפת, מסבירה: הגיע הזמן לדל״פ הבאמת לא פופולרית, שלא תאהבו אולי אבל מכל השיחות אני מרגישה שיש צורך להסבירה: מה זה גוש חוסם, ולמה המשותפת לא מבקשת כמו רע״ם להכנס לממשלה.
הרשימה המשותפת רוצה בשותפות יהודית ערבית, רוצה להשפיע על המציאות הפוליטית, והיתה רוצה גם להכנס לממשלה, לנהל את המדינה, לשפר את כל המצב כאן, כמובן, לסיים את הכיבוש, לעשות שלום, שוויון וצדק.
אבל זה לא המצב שלפנינו. במצב שלפנינו הממשלה הבאה שתושבע עלינו לטובה תהיה בכל מקרה ממשלה כובשת. התנאים הפוליטיים הנוכחיים עוד לא הבשילו לסיום השליטה הצבאית הישראלית במיליוני פלסטינים חסרי זכויות, הנה רק בשבוע האחרון צה״ל עקר כ- 5,000 אנשים מבתיהם בחברון, כעונש קולקטיבי.
להכנס לממשלה אומר לחתום על המעשים הללו, על המשך הכיבוש, על גיוסי מילואים לעזה, על מעצרים מנהליים של בני אדם ללא אישומים והוכחות, על תקנות יו״ש – הבסיס החוקי לקיומן של 2 מערכות חוק שונות בשטחים הכבושים, ליהודים ולפלסטינים, מה שמכונה לפעמים אפרטהייד.
להכנס לממשלה אומר להיות חלק ממשמעת קואליציונית, ולכן להסכים ולהצביע *בעד* כל אלה, במו ידיך ואצבעותיך. זה אומר לוותר על התנגדות אקטיבית, ציבורית ופוליטית, למצב הבסיסי שהורס לעומק את החיים במקום הזה עבור 2 העמים, שמשחית מבפנים את הדמוקרטיה מהמקום הבסיסי ביותר, של משטר ששולט במיליוני אנשים שלא בוחרים בו, ואם אנחנו לא נתנגד, מי יתנגד? קול ההתנגדות לכיבוש יעלם מהזירה הפוליטית כי אנחנו, שכל חיינו פעלנו נגדו, נשב בממשלה ונקבל משרדים ותפקידים ותקציבים.
לעומת זאת, הקמת ממשלה לא דורשת שכל האצבעות שתומכות בה יהיו של מפלגות שנכנסות לתוכה והופכות חברות בה.
ממשלה יכולה לקום ולעמוד כשחברות בה רק מפלגות בעלות פחות מ-61 מנדטים, כל עוד מספסלי האופוזיציה עולה התמיכה שתמנע את נפילתה בשתי הצבעות מפתח: 1) הצבעת אמון בממשלה; 2) הצבעה על התקציב. בשני צמתים אלה חייבת ממשלה להצליח להשיג את הרוב, או שתיפול.
ולכן עבור הרשימה המשותפת, ניצבת האופציה לתמוך בהקמת הממשלה החלופית (שלא תהיה ככל הנראה הממשלה שתסיים את הכיבוש, אבל תעמוד בתנאים בסיסיים ביותר ותהיה טובה יותר מהזוועה הנוכחית שאנו חיים בה), בשתי הצבעות המפתח שיסייעו לה לקום ולהתקיים, ולהמשיך תוך כדי כך לקיים את עיקר תפקידנו הפוליטי. תפקיד שמחוקק ומשפיע אך גם מבקר ומתנגד, תפקיד שלא שותק על פשעי מלחמה, שלא מפסיק להאבק נגד עינויים והפרות זכויות אדם, תפקיד שמתעקש להנכיח את האלטרנטיבה המהותית של שלום, סיום הכיבוש, פתרון שתי המדינות, שוויון אזרחי ולאומי – בתוך המפה הפוליטית הישראלית.
את התנאים לתמיכה כזו בממשלה חלופית יקבעו בשיחה בגובה העיניים בין מנהיגי גוש השינוי לבין מנהיגי המשותפת, אבל שמעתי את האחרונים מתבטאים לגבי עיקרם בהזדמנויות שונות, ולא מדובר בתנאים בלתי אפשריים עבור אף ממשלה שתקום כאן. תנאים כמו הצהרה על כוונה לכניסה למו״מ מדיני, לחתירה לעבר שוויון לאזרחים הערבים, להתחייבות למאבק עיקש בארגוני הפשיעה ולשינוי מדיניות ביחס להריסות הבתים.
אלה אינם תנאים מספיקים כדי להיות חלק מקואליציה עתידית וממשמעת קואליציונית שתשתק את הפוליטיקה המהותית שלנו ואת החלופה שאנחנו מתעקשים להציג במציאות הישראלית. אבל אלה תנאים מספיקים לתמיכה בכל מי שיפיל כאן את ממשלת הדמים, השחיתות, הטבח והאסון של נתניהו – בן גביר – וסמוטריץ׳. לשם הפלתם יצאו לרחוב *חצי מיליון אזרחים* והצביעו למשותפת, לשם הפלתם יצאו להצביע אנשים בפעם הראשונה בחייהם, ולא מדובר דווקא בצעירים.
המצביעים – בפעם – הראשונה הללו שהקפיצו את אחוז ההצבעה בציבור הערבי הצביעו ברובם למשותפת ולא לרע״ם, כלומר ידעו שהם מצביעים למי שלא יכנסו לכל ממשלה עתידית, תוך אימוץ עמדות הכובש ושתיקה לגבי ההשמדה בעזה למשל. אבל הם ידעו שהם מצביעים למי שיעשו הכל כדי להפיל את ממשלת הזוועות שהרסה את חייהם ב-4 השנים האחרונות, כולל לתמוך בהקמת ממשלה אחרת שלא נסכים איתה, ואת זאת המשותפת צריכה לעשות.
ולסיום אגיד שהעמדה הזו שקשה לרבים מחבריי בשמאל הציוני להבין ולקבל, דווקא קלה יותר בדרישותיה מהחברות בגוש השינוי. הן יכולות לקבל תמיכה, בלי ״לשבת איתנו בממשלה״, והרי מנהיגי שינוי גדולים כמוהם לא רוצים לשבת בממשלה עם… ערבים. במובן זה ההצעה שלנו לגוש חוסם, כלומר לקולות שישבו באופוזיציה, לא יהנו מתפקידי שרים וכיבודים, אך יאפשרו בקולותיהם לממשלה להתקיים ולפעול לפי תוכניותיה, כפי שעשינו כחד״ש בממשלת רבין בשנות ה-90, היא הצעה סבירה וראלית ביחס לאקלים של התקופה. זו הצעה שניתן לקבל, ושיכולה לאפשר את הקמת הממשלה. בחודש הקרוב אני מאמינה שנראה הרבה פיתולים לכאן ולכאן של ראשי ״גוש השינוי״ ושל השיח הציבורי סביב הקמת הממשלה, אבל בסופו של דבר אני מאמינה שלא תהיה להם ברירה, אלא לשתף פעולה, לחסימת נתניהו – בן גביר – סמוטריץ׳ מחזרה לשלטון, כי רק איתנו יהיה שינוי כאן, כפי שהבטיחו ושהציבור מבקש.