“איש בילעין אנוכי!”
זה לא קורה בכל יום: שר-תרבות של מדינה חוגג בפומבי על כך שסרט של מדינתו לא זכה בפרס האוסקר. ולא רק סרט אחד, אלא שני סרטים. זה קרה השבוע. לימור ליבנת, המכהנת עדיין כשרת-התרבות בממשלה היוצאת, אמרה בטלוויזיה שהיא שמחה על כך ששני הסרטים הישראליים, שהיו מועמדים לאוסקר בתחום הסרטים הדוקומנטריים, לא זכו בסוף בפרס. […]
אינתיפאדה שלישית?
האם זו האינתיפאדה השלישית? השאלה הזאת הוצגה בארץ השבוע על-ידי אנשי-ביטחון רבים ולא רק על-ידם – גם עמיתיהם הפלסטינים היו נבוכים כמעט באותה המידה. בכל רחבי הגדה המערבית ידו צעירים פלסטיניים אבנים בחיילים. כל 4500 האסירים הפלסטיניים בבתי-הכלא הישראליים השתתפו בשביתת-רעב של שלושה ימים. הסיבה המיידית הייתה מותו של צעיר פלסטיני בשעת חקירתו בידי השב”כ. […]
שלום ואבטיחים
אחד הוויכוחים הפרטיים המעניינים והממושכים ביותר שהיו לי בחיי היה עם ד”ר נחום גולדמן המבריק. הנושא: יוזמות-שלום אמריקאיות. לא היינו שווי-מעמד, כמובן. גולדמן היה מבוגר ממני ב-28 שנים. בעוד שאני הייתי רק עורך של שבועון, הוא היה אישיות בינלאומית, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי. באמצע שנות ה-50 חיפשתי אדם שיוכל להתמודד עם […]
דעות שוויון בנטל, אסון לצה”ל
על דפי הארץ: הקהילה החרדית התנגדה לציונות מאז ימי הרצל, מסיבות עמוקות של אמונה. קהילה זו חיה בישראל בגלות, סגורה ומסוגרת. הדרישה שתשלח את צעיריה, ממשיכי דרכה, לחברה של גויים ישראלים, תפארת הפאבים של תל אביב, בחברת פריצעס מופקרות, גרועה מהדרישה שיאכלו חזיר. הרבנים צודקים בטענתם שאחרי השירות בצבא יהיו הבחורים אבודים ולא ראויים לשוב […]
הזועבי’ז
התרומה היחידה עד כה של יאיר לפיד לפולקלור הישראלי היא סירובו להצטרף לגוש חוסם יחד עם “הזועבי’ז”.משפחת אל-זועבי היא חמולה גדולה באזור נצרת. אחדים מחברי המשפחה היו חברי-כנסת בשנים הראשונות של המדינה. כולם היו חברים במפלגות ציוניות, או בסיעות ערביות המסונפות למפלגות ציוניות. חברת-הכנסת הנוכחית הנושאת את השם הזה היא חנין זועבי, הנציגה בת ה-44 […]
הילכו שניים יחדיו?
“בהשוואה לכנסת שיכולה הייתה להיות, זוהי כנסת טובה מאוד!”שמעתי זאת, בניסוחים שונים, לפחות עשר פעמים מפי חברי-כנסת לשעבר ואחרים, כאשר עמדנו בטרקלין הכנסת ושתינו מיץ-תפוזים. יכולתי להגיד זאת בעצמי (וקרוב לוודאי שגם אמרתי). הייתה זאת ישיבת הפתיחה של הכנסת החדשה, והח”כלים (חברי-הכנסת-לשעבר) הוזמנו לקבלת-הפנים יחד עם יורשיהם החדשים. אחר-כך הושיבו אותנו במליאה. לא השתתפתי בישיבות-הפתיחה […]
אוי למנצח!
אוי למנוצח, קראו הרומאים. VAE VICTIS.הייתי מתקן את האימרה: VAE VICTORI, אוי למנצח! הדוגמה הבולטת היא הניצחון הגורף שנחלנו ביוני 1967. אחרי שבועות של חרדה, צה”ל הביס שלושה צבאות ערביים בשישה ימים וכבש שטחים מצריים, סוריים ופלסטיניים אדירים. אנחנו יודעים עכשיו שזה היה האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. עצם גודל הניצחון גרם לנו ללקות בשיגעון-גדלות. […]
חזרה אל המרכז
זה היה לילה לאופטימיסטים.ביום השלישי בשעה 10.01 בערב, דקה אחרי שנסגרו הקלפיות, שלושת ערוצי הטלוויזיה הכריזו על תוצאות סקרי-היציאה. הנבואות השחורות של הפסימיסטים התנדפו ברוח. ישראל לא השתגעה. לא הייתה תזוזה לעבר הימין. הפשיסטים לא השתלטו על הכנסת הבאה. בנימין נתניהו לא התחזק. להיפך. ישראל נעה לעבר המרכז. זה לא היה רגע היסטורי, כמו “המהפך” […]
בעד מי להצביע?
הבחירות תתקיימנה בעוד שלושה ימים, והן משעממות, משעממות, משעממות.כל-כך משעממות, שמשעמם אפילו לחשוב על השעמום שבהן. מחוסר כל ויכוח רציני על הנושאים המרכזיים מדווחים פרשני התקשורת על שידורי התעמולה. אחדים מהם טובים, אחדים חסרי-עניין, אחדים דוחים. כאילו זו הייתה התחרות בין דוברים, ממציאי-ספינים, פרסומאים ו”אסטרטגים”, והציבור אינו אלא צופה מן הצד. כשאני פוגש באנשים, הם […]
ברוך הבא, צ’ק
צ’ק הייגל דווקא מוצא חן בעיניי. אינני יודע מדוע.אולי זה בגלל העבר הקרבי שלו. הוא קיבל צל”שים אחדים על אומץ-לב במלחמת ויאט-נאם (שאני תיעבתי אותה). הוא היה בסך-הכול מ”כ. מכיוון שאני הייתי בסך הכול מ”כ במלחמת תש”ח, מוצא חן בעיניי שהוא מתקדם ועולה לדרגת שר-הביטחון. כמו חיילים רבים שראו את המלחמה מקרוב (ואני ביניהם), הייגל […]